תנועה חופשית במסגרת מובנית הוא מושג שלמדתי השנה בקורס המופלא של Gill Solberg ו Ohad Interator. (חובה לכל איש/אשת תנועה). הרעיון הוא לתת לתלמידים איזושהי מגבלה, או תנאי שבתוכם הם מתבקשים לנוע בדרכם הפרטית, לפי בחירותיהם האישיות. לדוגמא, על התלמיד/ה להחזיק רצועה במרפקים ישרים ולהניע את הגב העליון מבלי לאבד מתח ברצועה. סיטואציה שמייצרת תנועות חדשות ובלתי מוכרות של חגורת הכתפיים ובית החזה, ומאפשרת הגדלה של טווחי התנועה תוך שימוש בתנועתיות עמוד השדרה. דבר שקורה מעצמו מבלי שהתלמיד צריך לחשוב אם הוא יכול לנוע כך או לא. התנועה נולדת מתוך החיפוש. מתוך האילוץ של המגבלה. דוגמא נוספת, למצוא מגוון של מנחים בישיבה על הרצפה תוך נסיון להתחמק ממצבים של אי נוחות. כך שגם מי שלא נוח לו לשבת על הרצפה מכל מיני סיבות "נאלץ" למצוא דרכים שבהם הוא כן יכול, בין אם אלו מנחים אה סימטריים, על הברכיים, בעזרת נשיאת משקל חלקית על הידיים וכו'. כנ"ל לגבי תנועה חופשית של עמוד השדרה בעמידת שש, תנועה חופשית של האגן בברידג', משחקים עם מקל בלאנג' ועוד ועוד, השמיים הם הגבול. הרעיון המרכזי הוא שבכל מצב, בכל סיטואציה כל אדם יכול למצוא תנועתיות שמיטיבה עמו, מתוך לימוד, סקרנות, הקשבה לגוף ובחירות אישיות. כלומר, השאלה הופכת להיות לא האם אני יכול, אלא כיצד אני יכול. לא מה מגביל אותי, אלא מה מתאפשר לי. והתשובות מגוונות כמגוון האנשים בעולם. בתמונה, מקומות שמגיעים אליהם בלאנג' עם גליל.
